תכניות בגפ"ן ובמרכזי פסג"ה

סדנא מודולרית להטמעת פרקטיקות חדשניות בכיתה, בדגש על יצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסה. מהסדנא יצאו המורים והמורות עם ידע נרחב בבניית מערכי שיעור חדשניים ושיתופיים וכן עם שעות של התנסות מעשית ביישום גישות אלו. בין היתר, ייפגש הצוות עם למידה פרויקטאלית על סוגיה השונים; עם כלים ללמידה דיסציפלינרית באמצעות 'דיבייט'; עם פרקטיקות דיפרנציאליות המשלבות לימוד עצמאי וקבוצתי; עם כלים לבניית מערכי שיעור משמעותיים; עם דרכי התמודדות בכיתה הטרוגנית; עם התנסויות בהערכה חלופית ועוד. הסדנא נבנית בהתאם לצרכים ולחזון בית הספר, ובאה לתת מענה לקידום האקלימי והפדגוגי של המוסד, ובהלימה מלאה לערכי קהילת המשפחות הסובבת.

בלי ספק, למידה פרויקטאלית כדוגמת 'למידה מבוססת פרויקטים' (PBL) היא בהחלט תשובה מוצלחת לרבים מהאתגרים שעומדים לפני מורה בן זמננו. יש בה מענה ללמידה משמעותית; לריבוי אינטליגנציות בכיתה; לעיצוב לומד עצמאי לצד למידה שיתופית; להערכה חלופית ומעצבת; לפיתוח מיומנויות תכנון וביצוע ועוד ועוד. עם זאת, כל היתרונות הללו עלולים להישאר 'טכניים' ו'מכניים' כל עוד לא שילבנו בתוכם גם מיומנויות רגשיות וחברתיות. תכנית PBLev באה לתת מענה לפער החריף הזה ולהטמיע בתוך מסגרת העבודה הפרויקטאלית - מיומנויות של תקשורת ועבודת צוות נכונה; הקשבה ואמפתיה; יכולת הכלה של גישות שונות וכיווני חשיבה או סגנונות למידה שונים אשר צפים ובוקעים תוך כדי העבודה השיתופית; יחס נכון לחולשות ולחוזקות - שלי ושל חבריי, ועוד ועוד.

כדי לייצר מעורבות רגשית בקרב התלמידים והתלמידות, על המורים לבנות מערכי שיעור כאלה שמהרגע הראשון מצליחים 'לגעת' בתלמידים. ברגע שהצלחנו 'לייצר עניין' אצלם, האחריות על הלמידה עוברת באופן טבעי מהמורה לתלמיד/ה. כך, האינטרס ללמוד את השיעור הנתון ואת הכלים הקשורים בו, עובר לצד של התלמידים, וזאת מסיבה אחת פשוטה – משום שהתלמידים רואים ומרגישים שהם עומדים לצאת בתום השיעור עם 'כלים' מעשיים שיקנו להם יתרון ממשי בחיים האמיתיים.

המעבר מלמידה 'מסורתית'-פרונטאלית ל'למידה מבוססת עניין', דורשת חשיפה והתנסות משמעותית עם מיומנויות המאה ה-21.

בין היתר סגלי ההוראה ירכשו כלים שיתופיים רבים; מיומנויות הוראה ולמידה פרויקטאליות; הוראת S.E.L; כלים לבניית DEBATE-דיסציפלינארי; כלים ללמידה דיפרנציאלית; כלים לפיתוח לומד עצמאי; כלים לניצול ריבוי האינטליגנציות בכיתה; כלים לבניית מערכי שיעור מבוססי עניין ועוד ועוד.

על מנת לייצר נקודות-עוגן פדגוגיות בתוך המוסד עצמו לצד קבוצות עבודה הטרוגניות ושיתופיות אשר 'יאחזו במושכות' הפדגוגיות לאורך כל תהליך ההטמעה הבית-ספרי, קיים צורך עמוק במיצוב תהליך השינוי וב'הקניה ממוקדת תפקיד'. תכנית "מחזון לביצוע" באה לתת מענה לצורך הזה שעולה כידוע חדשות לבקרים - נוכח רמת הפניות הנמוכה בה מצויים המנהלים והמנהלות בזמננו - בשל עומס המשימות השוטפות של המוסד.

אופי המפגשים הקבוצתיים הינו סדנאי ואינטראקטיבי ובכך הוא מביא לזירת המפגש את דרכי הלמידה בצורה יישומית. השימוש בכלים התנסותיים חיוני להפנמת הפרקטיקות השונות אבל לא פחות מכך גם לצורך הטמעת השיטות על ידי המשתלמים גם במוסד עליו הם אמונים.

פרט להיבט ההדרכתי, הובלת שינוי ברמה בית-ספרית דורשת מטבע הדברים גם מיומנות-תכנונית גבוהה לצד עבודה רגשית משמעותית ברבדים שונים. לשם כך, אנו מקיימים עם מנהלי/ות ביה"ס פגישות חד-שבועיות רציפות, בהן אנחנו מנתחים יחד את מצב העניינים בביה"ס ואת הפער שקיים בין חזון המוסד למצוי בפועל - בדגש על מצבו הפדגוגי וה'אקלימי'. לאור זאת, אנו בונים יחד תכנית-יישומית שנתית להטמעה מדורגת של המיומנויות החדשניות במטרה לקדם למידה משמעותית בכל כיתות ביה"ס. בכך אנו דואגים גם 'להזניק' את ההישגים הלימודיים, החברתיים, הרגשיים, הקהילתיים והערכיים של התלמידים, וגם להקנות להם כלים מגוונים ללמידה עצמאית מצד אחד ושיתופית מצד שני. 

בסדנא מקוצרת זו נטעם את יסודות "למידה מבוססת עניין" תוך רכישת מיומנות פדגוגית בסיסית - בניית תבנית מנצחת למערכי שיעור ממגנטים.

כדי לייצר מעורבות רגשית בקרב התלמידים והתלמידות, על המורים לבנות מערכי שיעור כאלה שמהרגע הראשון מצליחים 'לגעת' בתלמידים. ברגע שהצלחנו 'לייצר עניין' אצלם, האחריות על הלמידה עוברת באופן טבעי מהמורה לתלמיד/ה. כך, האינטרס ללמוד את השיעור הנתון ואת הכלים הקשורים בו, עובר לצד של התלמידים, וזאת מסיבה אחת פשוטה – משום שהתלמידים רואים ומרגישים שהם עומדים לצאת בתום השיעור עם 'כלים' מעשיים שיקנו להם יתרון ממשי בחיים האמיתיים.

המעבר מלמידה 'מסורתית'-פרונטאלית ל'למידה מבוססת עניין', דורשת חשיפה והתנסות משמעותית עם מיומנויות המאה ה-21. בסדנא זו 'נדגום' שיטה אחת מהגישה הכוללת, ובכך נתקדם עוד צעד לקראת למידה משמעותית בכיתה  

כלים להובלת דיבייט מקדם למידה ומוטיבציה בכיתה הטרוגנית

סדרת סדנאות זו, מציעה חבילה ייחודית לאנשי צוות מובילים בתחומם, המעוניינים לטפח ולממש את כישורי היזמות שמקננים בהם ובתלמידיהם. הסדרה תורמת לזיהוי ומיקוד תחומי היזמות של איש הצוות והתלמידים; לניטור הצרכים הבית-ספריים; לרכישת 'ארגז-כלים' יישומי לצורך הגשמת היוזמות ולחיבור ממשי בין תכנית הלימודים לחלום המתגשם. 

במסגרת הסדנאות, ירכשו המשתתפים פרקטיקות הוראה חדשניות לקידום למידה יצירתית בכיתה ובמוסד כולו. 

מטרת הפעילות – הבניית תודעה יזמית כחלק מתרבות היום-יום בביה"ס תוך הטמעת שגרה של עבודה יצירתית בביה"ס.

לצד זאת, ידוע כי אחת ממיומנויות המאה ה-21, קשורה ביכולת של איש החינוך להוביל בכיתתו תהליכי חשיבה מסדר גבוה (עפ"י פסיג, 2000), אשר יקנו לתלמידים כלים לממש את חלומותיהם בהתאם לכישורים ולרעיונות שפועמים בהם. מחנך אמיתי כך נאמר, הוא זה אשר מצליח 'להבעיר את ניצוץ הגילוי' בקרב תלמידיו; הוא זה שמעורר בתוכם את התשוקה לפיתוח, ייצור והמצאה. דומה, כי דווקא מיומנויות אלו אשר נתפסות לעתים כראויות ל'יחידי סגולה' בלבד – הן אלו שמזכות את התלמידים בהזדמנות להותיר חותם ממשי בעולם האמיתי ולתרום בכך מדם-ליבם למען הזולת. דווקא ההתרכזות ב'פיתרון בעיות' בעולם הריאלי - היא אשר מעוררת עניין בקרב התלמידים ומציתה בהם כבר מראשית תהליך - את אש הרצון ללמוד ולדעת, להעמיק ולחקור.     

בין הנושאים שיילמדו:

1.       חושבים יזמות! – מה הופך 'מורה מן השורה' ליזם חינוכי 'מחוץ לשורה'?

2.       מ'ייזום' לביצוע – כיצד מגשימים חלום-פדגוגי הלכה למעשה מבלי להתייאש מריבוי האתגרים שבדרך?

3.       לברוא את עצמי כל יום מחדש! – היצירתיות ככלי יום-יומי בכיתה ובמוסד

4.       כיצד מייצרים תרבות יזמית כתפיסת עולם בית-ספרית 'ממגנטת'?